103 אנשים עדינים במובן זה מעטפת ההחזקה והקשב המותאם . אולם, אם עדינות אינה רק רגישות אלא גם עמדה אתית כלפי הרגישות, על הבית הזה לספק מחסה אֶתי, מחסה הקשור בַּאמת . ויניקוט מציע לנו בהקשר זה שכבה מסוימת של אמת : מה שהבית מגן עליו הוא הליבה הרכה שממנה יכולה לצמוח אישיות אמיתית ולא כוזבת . הבית מגן על הליבה מפני מצב של אי-התהוות, מפני דיס-אינטגרציה, מפני אימת ההתמוטטות ; והוא מגן עליה מפני הכזב שהמנגנונים המיועדים להתמודד עם כל אלה מפיקים כאשר הם נאלצים, בהיעדר הגנה מספקת, להיבנות בנוקשות . ההבחנה בין עצמי אמיתי לעצמי כוזב קשורה להנחה המודרניסטית ( אך גם העתיקה ) שלפיה יש לאדם גרעין ברור 24 אפשר לומר שאלה המצביעים על הפוטנציאל הבעייתי ומובחן . של הבחנה זו מייצגים את הגישה הפוסט-מודרניסטית, המטילה ספק בקיומו של גרעין עצמי מוגדר כזה ( ברמן, 2009 ) . גם ויניקוט עצמו לא התכוון ליצור דיכוטומיה מוגזמת בין העצמי האמיתי לעצמי הכוזב או לעודד דמוניזציה של העצמי הכוזב ( שם ) : הוא הציב אותם על רצף בן חמש דרגות המשקפות יחסים שונים 24 . ההנחה בדבר "עצמי אמיתי" תואמת את אחת האינטואיציות הבסיסיות ביותר ...
אל הספר