התודעה הרואה את עצמה

89 אנשים עדינים היתרון בתערובת זו של כאב ועונג ? כיצד הדבר יכול לשמש, בידיים הנכונות, כאמצעי לשחרור מבורות ומסבל ? הנה, לפי תורת הבודהא, התשובה : הסבל קשור בתגובות השתוקקות, ואלה מתעוררות כברירת מחדל כל אימת שהעולם נוגע בנו ומייצר תחושה . אולם בדיוק באותו שדה - ואך ורק באותו שדה - מתקיימת האפשרות להיחלץ מברירת המחדל הזו של הנפש ומתוצאותיה העגומות . בכל מקום שהתשוקה מתעוררת בו - שם מתקיימת ההזדמנות להכחידה . בכל מקום שהשנאה מתעוררת בו - שם מתקיימת ההזדמנות לעֹקרה מן השורש ; והרי התשוקה מתעוררת לנוכח הנעים והשנאה לנוכח הבלתי נעים . משום כך, במובן העמוק יותר, רק עם הופעתם של העונג והכאב נוצרת הזדמנות להיחלץ מהתשוקה ומהשנאה, ועל ידי כך מעולם העיוורון והסבל כולו . הניסיונות להתנתק מהגוף ומהכאב והעונג שהוא חש ( על ידי סיגוף או בעזרת כמה מן המצבים המדיטטיביים הגבוהים הנקראים "גְ'הָאנוֹת" ) אינם יכולים לשחרר את הנפש מכל משקעיה, כך גילה הבודהא . לשם כך נדרש מגע מלא עם כל טווח התחושות הגופניות ( 1990 , Goenka ) . מי שחווה את העונג ורואה אותו כפי שהוא - ארעי, בלתי מספק וחסר עצמיות - לא ישתוקק אלי...  אל הספר
רסלינג