246 יעל משעלי לתמונות לבן-שחור, אנחנו מצטופפות לצידן בברים שמעולם לא הוּצאנו מהם בכוח, או בזבזנו בהם את הכסף של השבוע האחרון כדי לשתות ולשכוח, כמעט שומעות איזה שיר מתנגן בין הקירות, מרגישות בעור כמה אביך האוויר שממסך זוגות, ונשים שמסדרות את הגרביונים מתחת לשולחנות ובודקות את האיפור בראי קטן שהן שולפות מארנק אדום למול הערותיהם המשועשעות-מעריצות של אלו שיודעים להכניס את כל רכושם לכיס הקטן שמאחור . את יושבת על הבר בגב מפואר, מישירה מבט לבקבוקי האלכוהול המסודרים בשורה, מוקפת בחומת עשן . אני מחכה שתזמיני אותי לרקוד, ומבטך נלכד בי פתאום, בלי לשער שאותך דמיינתי כשהידקתי את גופי ועיגלתי את ריסיי בשחור . הבחנת בי לראשונה, כששתינו צעדנו ברחוב לעבר הבר, ולרגע לא חשבת שלכאן מועדות פניי . אולי אפילו התפלאת שאני מסתובבת לבד בחלק הקשה של השכונה בשמלה צמודה וקצרה . בטח הנחת שאני בדרך למאורע חשוב כלשהו, אחד מאלו שלימדו אותנו שהוא באמת חשוב . אבל אני הגברתי את צעדיי אלייך . מתחמקת ממבטיהם החומדים של עוברים ושבים, מצמידה לחזה את האפשרות שאת אפשרית כפי שאמי מצמידה לחיקה את התיק, וכל מה שהיא לימדה אותי שטו...
אל הספר