] 55 ] טו . ספר חגי במחקר המודרני ( א ) דברי חגי א, א-יא נראים כמשלבים פסקאות בעלות תכנים שונים, חלקם כפולים, שאינם מצויים לפנינו על פי סדר הגיוני . ( ב ) הכתוב "ביום עשרים וארבעה לַחֹדש בַּשִּׁשי" ( א, טו א ) נתפס כתלוש ממקומו, שכן המשכו "בשנת שתים לדריוש המלך" ( א, טו ב ) מתפרש כתחילתה של הכותרת לנבואה הבאה ( ב, א ואילך ) . ( ג ) הנבואה השלישית ( ב, י-יט ) נתפסת כקוטעת את הרצף בין מה שנאמר קודם לכן לבין מה שנאמר לאחריה ( ב, כא-כג ) , ומבחינה צורנית ולקסיקלית היא שונה משאר הנבואות בספר ( היא פונה אל זרובבל בלבד, ולא אל המנהיגים והקהל, כשאר הנבואות ) . היא גם נתפסת כמורכבת משתי פסקאות נפרדות, בעלות נושאים וסוגים ספרותיים שונים, ללא קשר ביניהן . פס' י-יד עוסקים בענייני טומאה וטהרה, ואילו פס' טו-יט, עניינם שינוי במצב הכלכלי הגרוע של השארית . בנוסף, הפסקה הראשונה מתייחסת לעם בלשון נסתרים ( פס' יד ) ואילו הפסקה השנייה בלשון נוכחים ( פס' טו, יז, יח ) . אף החזרות על הצירוף 'מעשה ידיהם / ידיכם' ( יד, יז ) ועל התאריך ( י, יח ) נראות מיותרות . ( ד ) הנבואה הרביעית ( ב, כ-כג ) נתפסת כחורגת משאר ...
אל הספר