מבוא ] 34 ] 'השארית' בספרות המקרא הקודמת לחגי . כתובים רבים רואים בשארית ישראל את אלה שישרדו / ששרדו הרס וחורבן קשים בארץ ( ראו למשל מל"ב יט, ד, לא ; יר' כג, ג ; כד, ח ; מ, יא ) או אף את אלה שישרדו בגלות ( למשל יש' יא, יא – יב, טז ) . אולם הכתובים השונים אינם תמימי דעים באשר לאופי המוסרי-הדתי של הקבוצות שיינצלו וישרדו . מצד אחד, יש מקראות שבהם השארית מתוארת בניגוד לאלה שלא ישרדו, ושארית זו כוללת את האנשים שלא חטאו . כך למשל במל"א יט, יח כוללת 'השארית' את מי שלא "כרעו לבעל" ; ביח' ט, ד אלה שישרדו את החורבן מתוארים בניגוד לחוטאים בעבודה זרה ובקלקלה מוסרית ( שם ח, ו-יז ) , וראו גם צפ' ג, יג : "שארית ישראל לא יעשו עַוְלה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית" . מצד שני, יש מקראות שבהם 'השארית' נקראת לתקן דרכה, ללמדנו כי גם מי שניצל מן הפורענות איננו בהכרח זכאי ( ראו למשל עמ' ה, יד-טו ) . מה היה אופי ה'שארית' בספר חגי ? אף שהקהל שבקרבו פעל חגי התמהמה בבניית המקדש, הרי בסופו של דבר נשאו דברי חגי פרי, והקהל נענה לנביא והניח יסודות למקדש ( א, יב-טו ; ב, יח ) . ה'שארית' מוצגת בספר כבעלת אופי ...
אל הספר