147 ומי יזכור את הזוכרים במלחמה . ככזו, היא עשויה להאיר את המפגש ואת השפעת הגומלין בין שלושה שדות שיח מרכזיים בחברה הישראלית : שיח השואה, שיח הביטחון ושיח השכול . 143 עם החברה הארץ-ישראלית המפגש הראשוני של הניצולים היה מורכב . נשזרו בו קירוב לצד הדרה, זעזוע וצער לצד ביקורת, הקשבה לצד השתקה . בעשור הראשון, שבו עסקה המדינה הצעירה בהקמה והתבססות, מילאה השואה תפקיד חשוב בהמשך השרשת רעיון 'שלילת-הגלות' . מהלך זה נשען על שתי הבחנות חדות שערך שיח-השואה בשנים ההן . האחת נגעה לעניין חשיבות המולדת כמקומו הטבעי של היהודי, לעומת סכנת אנטישמיות והיעדר זכויות שזימנה הגלות . האחרת הדגישה את ההבדל בין "היהודי הישן" : מושפל, נרדף, ומובל כצאן לטבח להשמדה, לבין "העברי החדש" : חזק, אקטיבי, ומגן על עצמו . הבחנה זו נשענה על היררכיה מגדרית בין ייצוגים גבריים של מרד והתקוממות, לחימה וגבורה, לבין דימויים נשיים של חולשה ופסיביות, שתחתיהם נתפסו ותויגו רבים מן הנספים והניצולים . הדמויות המרכזיות, גברים ונשים, שזכו למקום של הוקרה וכבוד בהנצחה ובשיח הזיכרון ההגמוני- 144 הניצולים, ממלכתי היו מורדי-הגטאות, פרטיזנים, ...
אל הספר