מבואת אלנ שכות תפסיר 219 השנייה של אותה מאה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים אגב ההתעניינות 1047 הגוברת של יהודים אירופים בקהילות היהודיות בתימן . ו . 'נוה שלום' נועד לעילית למדנית צרה בקרב חכמי תימן, שרק ביניהם עדיין הילך ה'תפסיר' כטקסט חי . בהנחה שרע"ק הכיר היטב את נמעניו הפוטנציאליים עוד מתבקש להניח שרוב החיבורים שנקב בשמותיהם היו מוכרים לפחות למקצתם, שאם לא כן מה טעם היה בהזכרתם . ז . הדימוי של הקהילות היהודיות בתימן כ'בועה תרבותית' המנותקת ממה שהתרחש בקהילות יהודיות אחרות לא רק שאינו נתמך בממצאי מחקר זה אלא מתברר כדימוי מופרך . רע"ק היה חלק מחבורת משכילים שפעלה בתימן במחצית הראשונה 1048 פועלו הספרותי מרים של המאה העשרים, ובהם הרב יחיא קאפח וחיים חבשוש . תרומה סגולית להתחקות על העילית האינטלקטואלית של יהודי תימן בשנים האחרונות לשבתם שם ועל פועלה . 1049 נמנע רע"ק לחלוטין מהפניה לחיבורים קבליים, ח . על אף זיקתו ל'עיקשים' אפילו לא לזוהר ולכתבי האר"י ורבי חיים ויטאל . ט . צדק הרב שלום יצחק הלוי כשהאיץ ברע"ק לכתוב פירוש בעברית על התפסיר ולהדפיסו בארץ, ולא רק מן הטעם שבתימן לא היו בתי דפוס...
אל הספר