מבואת אלנ שכות תפסיר 208 1040 – אלטאיק, בעל היכולת ; שדי – אלכאפי, המספיק, המזמין לברואיו אֵל די ספוקם, גם הרב המורה בח"א פס"ג כתב שענינו 'אשר די', והכונה שהוא לא יצטרך במציאות מה שהמציא, ולא בקיום מציאותו לזולתו, אבל 1042 ולכל אלו הפירושים 1041 וקרוב לזה פי' ספורנו,מציאותו מספקת בו, ע"כ, השי"ן שמושית ; תמים – צחיחא, שלם באמונה ובכל המדות הטובות, וי"מ שלם במילה, וכתב הר' משה ן' עזרא בספרו ערוגת הבשם שהערלה יתרת [ יֹתֶרֶת = יתֵרה ] במין האדם, שכן אינה בשאר בעלי חיים, ובהסרתה במילה יהיה האדם תמים ושלם, לא יתר ולא חסר, ע"כ, והנולד מהול – שלם הוא מעת 1043 בריאתו, ובדרז"ל נזכרו לשבח השלמים שנולדו מהולים . 'ערוגת הבשם' נתחבר במקורו בערבית יהודית וכותרתו 'מקאלה אלחדיקה פי 1044 מעאני אלמג'אז ואלחקיקה' [ מאמר הגן לגבי המשמעויות / המובנים של המטפורה 1040 נקוד במקור . 1041 מורה נבוכים, א, עמ' 164 . 1042 וכך כתב : 'אני אל שדי – אני הוא שיש די במציאותי לפעולה המיוחדת לי, והיא הבריאה, שלא יפול בה נושא מתפעל, ולכן לא יצטרך הבורא בפעלו שיהיה זולתו שום נמצא במציאות . והפך זה יקרה לכל נמצא זולת הבורא, כ...
אל הספר