438 מיכל פרם כהן מזכרונות ימי ילדותי , שמתמקד בחברה שבה חיה המספרת בילדותה, תואם את הגדרתו של רגב לסוגת ספרי הזיכרונות, ואילו "מזכרונות ימי נעורי", שמתמקד בפרט מסוים - ילדה הנאבקת ללמוד עברית - תואם את הגדרתו לסוגת סיפורי הילדים . במאמר אחר, "ספרות ילדים כמשל פוליטי וחברתי", מתאר רגב את ספרות הילדים כאמצעי להעברת מסרים חברתיים, מוסריים ודתיים : "אותם ערכים מרכזיים שהשלטון ושליחיו ( מורים, סופרים ) רצו להעניק לילדים, כדי שאלה - בבוא העת - 2 גיוסה יהיו אזרחים מועילים וצייתנים באותה חברה עצמה" . של ספרות הילדים למטרות חינוכיות-חברתיות ממלא תפקיד נורמטיבי בחברה המודרנית . בלשונה של זהר שביט : "ספרות הילדים משתייכת בו זמנית למערכת הספרותית ולמערכת החינוך [ . . . ] ספרות הילדים נתפסת בתרבות ככלי חשוב בתהליך החיברוּת של הילד [ . . . ] אי אפשר לתאר את מערכת החינוך בלעדיה וגם לא 3 בהתאם את המסגרת הכללית של גידול הילד בתרבות המערב" . לקריטריונים אלו, סיפורה האוטוביוגרפי של פונר מיינקין תואם את מגמתה הפדגוגית של מערכת החינוך העברית במקום ובזמן שבו פורסם : בארצות הברית בראשית המאה ה- 20 . סיפור ילד...
אל הספר