214 מיכל פרם כהן לכתוב את אהבת ישרים בעברית ולא בגרמנית, שפה שהייתה בקיאה בה ועסקה בהוראתה לצד הוראת העברית, אף שגרמנית הייתה עשויה להתאים יותר מעברית לסביבתה האירופית הלא- יהודית של היצירה ולזיקתה לתרבות האירופית . יתרה מזאת, הספרות היהודית-גרמנית שפורסמה במאה ה- 19 כללה את כתיבתן של נשים כדוגמת רחל וייס מאייר ( Rahel Weiss Meyer, 1874 – 1806 ) שפרסמה רומנים על הבורגנות היהודית-גרמנית, שרה הירש גוגנהיים ( 1909 – 1834 Sara Hirsch Guggenheim, ) , שפרסמה רומנים בהמשכים בעיתונות היהודית-גרמנית, ופאני נוידא ( 1814 – 1899 Fanny Neuda, ) שפרסמה ספר תפילות לנשים וסיפורים 3 כתיבתן של נשים יהודיות ביידיש על חייהן של נשים יהודיות . או בגרמנית לא הייתה כרוכה בהפרת נורמות חברתיות מגדריות והתקבלה בברכה . בחירתה של פונר מיינקין לכתוב בעברית ממחישה את תעוזתה ואת מסירותה לתחיית השפה העברית ולספרותה . היא לא התייחסה במפורש לעצם היותה אישה שכותבת בעברית, אך הבהירה לקוראים את זהותה הנשית באמצעות המספרת המתערבת . ניכוסה של העברית איפשר לה להחדיר לשפת כתיבתה משמעויות חדשות שהציגו את המרחב הנשי החברתי והתרב...
אל הספר