128 מיכל פרם כהן מנורמות הסוגה המשכילית, מלמד על הקושי שבהגדרתו החד- משמעית של אהבת ישרים על פי אמות המידה של סוגת הספרות המשכילית בת הזמן . ייתכן ששילוב זה נבע מזהותה המגדרית של המחברת, שלא מצאה בשום סוגה ביטוי מלא לאותנטיות שלה כסופרת אישה . ככל הנראה, פונר מיינקין הייתה מודעת לשילוב הסוגות ב אהבת ישרים . לפיכך הציגה בהקדמה יסודות מהסוגות השונות על פי משקלן, וכך הציבה את התשתית הסוגתית . לדברי המחברת, הדמויות בסיפורה מייצגות את הניגוד המוסרי בין "האיש אשר אסף דעת ותבונה" ובין "הכסיל אשר ישנא את הדעת" - ניגוד שאינו מעוגן בחברה האיטלקית, הצרפתית או הגליציאנית, המתוארות ביצירה כמאפייניו של הרומן הריאליסטי, אלא בכל חברה אנושית באשר היא . שיפוט הדמויות כטובות או כרעות על פי קנה מידה מוסרי אוניברסלי דומה לתיאורו של קלמן שולמן בהקדמתו לתרגומו של מסתרי פאריז : "המחבר יציב לפנינו את דרך החיים והצדק, ואת דרך המות והרשע [ . . . ] יפליא אותנו הפלא ופלא 1 על הליכות בני האדם אשר יברא ברוח דמיונו" . הקהילות החסידיות ומוסד השידוכים אינם מוזכרים בהקדמה, אך סביר להניח שפונר מיינקין ראתה בנציגיהם, החסי...
אל הספר