106 מיכל פרם כהן סופרי ההשכלה, בלי לעסוק בהיותה האישה היחידה ביניהם . מודל זה מתאים לבחינת יצירתה הראשונה והעיקרית של פונר מיינקין כסיפורת בדיונית משכילית על פי הדמיון שבין מאפייני כתיבתה למאפייני כתיבתם של סופרי ההשכלה האחרים . את אהבת ישרים הציב פטרסון לצד יצירותיהם הידועות פחות של סופרים שהגדיר כמשניים בספרות ההשכלה . לדעתו, תרומתם של אלו להתפתחותה של הספרות ראויה לחקירה, אף שהשפעתם מוגבלת ומקומם בהיסטוריוגרפיה של ספרות זו שולי, בדרך כלל, מכיוון שיצירותיהם אינן עומדות בתקנים שהציבו סופרי ההשכלה הראשיים . בראש הסופרים הראשיים הציב פטרסון את אברהם 2 והעמיד את מאפו ( 1808 - 1867 ) שלו הקדיש מחקר נפרד, יצירותיו מחוץ למדגם הנחקר, כאידיאל נערץ שממשיכיו של מאפו, 3 סופרים ראשיים ומשניים כאחד, ניסו לחקות בלא הצלחה מלאה . הסופרים הראשיים האחרים במדגמו של פטרסון הם שלום יעקב אברמוביץ ( 1835 - 1917 ) , פרץ סמולנסקין ( 1845 - 1882 ) וראובן אשר ברודס ( 1851 - 1902 ) . בין הסופרים המשניים כלל פטרסון, לצד פונר מיינקין, את יהודה יצחק לינונד ( 1850 - ? ) , בר איסר זביזנסקי ( 1860 - 1900 ) , מרדכי מנו...
אל הספר