260 רותי גינזבורג השיטתיות והאמצעים המושכלים שסיגלו לעצמם הארגונים יוצרים רושם של פעילות אוטונומית שאינה חלק מהמדינה ומנגנוניה . אולם מסתבר שאפילו כשהארגונים מבקשים להימנע מקשרים עם הממונים מטעם המדינה, שורת ההיגיון מחייבת אותם להיעזר בהם אם ברצונם לסייע לפלסטינים, למשל באמצעות תיווך וסנגור . שניוּת זו מעסיקה ללא הרף את כל הארגונים המקומיים . מצד אחד הם נשמרים שלא להשמיע ביקורת או גינויים גורפים מדי, ומצד אחר נזהרים שלא להפוך לגורם אשר מפקח על מוסדות המדינה או נחשב לחלק ממנגנוניה . מיקומם בתווך, בשטח האפור, מייצר אינספור דילמות וסתירות ומביא את הארגונים לבחינה בלתי פוסקת של מעשיהם . באמצעות ניתוח התוצרים והאסטרטגיות החזותיים של ארגוני הזכויות שבהם דנתי, ניסיתי להדגים את התמונה המרובדת של מערכות היחסים השונות בין הסוכנים הפעילים לבין מושאי פעילותם . הניתוח שהצעתי לא הצטמצם רק לבחינת פעילות הפעילים, אלא גם ביקש להצביע על התפקיד המכונן של הפעילוּת והגדרתה, בכל האמור במה שנראה ואינו נראה במרחב הציבורי- אזרחי ; כל זאת בהנחה שהדיווחים המילוליים והחזותיים, שאותם הארגונים מפיקים ומפרסמים והתקש...
אל הספר