פרק 2 ״ללמ ( ו ) ד תוך כדי תנועה״ : רפלקציה, אינטואיציה ואימפרוביזציה | 95 לאינטואיציה מדויקת . אראוט שב ומזכיר את הגבולות הנזילים בין רפלקציה, אינטואיציה ואוטומטיות, וציר הזמן הוא בעל משמעות בהבחנותיו . למעשה, שתי הגישות קיצוניות בהדגשת היתר של צד אחד בלבד של המשוואה, ומתעלמות מכך שהאינטואיטיבי והרפלקטיבי עשויים לבוא לידי ביטוי בשלבים שונים ובסמיכות רבה בזמן פעולה מסוימת . כבר בטקסטים של שון ודרייפוס ניתן להיווכח שהמורכבות שבין הרפלקטיבי לאינטואיטיבי אינה תמיד עונה לחלוקה הסטרוקטורלית - היררכית של החוקרים . שון מביא כדוגמה לרפלקציה - בפעולה את נגני הג'ז המאלתרים יחדיו בהרמוניה, אך נראה כי הם עושים זאת באופן אינטואיטיבי יותר מאשר רפלקטיבי . הדבר מדגים את ה"ידיעה - בפעולה" וכך מיטשטש הגבול החד שבין הרפלקטיבי לאינטואיטיבי, שנוסח קודם . האחים דרייפוס מנסים לסדר באופן ליניארי ומחולק את ההתפתחות המקצועית הצומחת מרפלקטיביות מודעת ועד אינטואיציה משוכללת . ואולם, אף הם מציינים כי גם המומחה האינטואיטיבי נזקק לעתים לרפלקציה ולמודעות כלפי הפרספקטיבה וההחלטות הנובעות ממנה באופן אינטואיטיבי . הם מנ...
אל הספר