"ידיים מלוכלכות או חגיגיות": רפלקציה ופרקסיס (praxis)

62 | הוראה מאלתרת - זו לא מילה גסה זילברשטיין מתאר את המצב הדינמי והמסחרר שמורה רפלקטיבי אמור להתמודד עמו בהצלחה : הצפה של מידע ויכולת התמודדות עם כיתה גדולה, ויכולת להחליט החלטות מהירות, תוך כדי שילוב בין המתכונן למידי ובין התאורטי לפרקטי . התמודדות זו מאפיינת למעשה את יכולת האימפרוביזציה והיצירתיות של המורה . זילברשטיין שואל כיצד ללמד, לשפר ולשכלל יכולת זו, ותשובתו מכוונת בעיקר ללימוד התנסותי ( הוראה בפועל, הוראת עמיתים, צפייה במורים מאמנים ולימוד עיוני של מקרי מבחן בספרות המקצועית ) . נוסף על כל אלה אני מציע את למידת האימפרוביזציה כאופן חשיבה רפלקטיבי, כדרך נוספת להתמודד עם המצב המשתנה והמורכב שמתאר זילברשטיין . לילי אורלנד - ברק משתמשת במונח 'פרקסיס' כדי לחבר בין תאוריה, פרקטיקה ורפלקציה בתהליכי הנחיה והדרכה במסגרת חינוכית . היא עושה זאת בעקבות חוקרי חינוך משנות השמונים המאוחרות, החוזרים אל המושג כפי שפיתחו אותו ג'ון דיואי הליברל, קרל מרקס והפדגוג הביקורתי פאולו פריירה . פרקסיס הוא שילוב בין תאוריה לפרקטיקה, והרפלקציה מאפשרת תנועה דיאלקטית ביניהם, בין המתכונן למידי, ומאפשרת פיתוח ש...  אל הספר