בין אינטליגנציה לאינטלקט: בין ידע עיוני לידע מעשי

פרק 1 ״והייתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש״ : ידע והוראה | 17 לבנות בית מקוביות, וניתן לגלות עובדה היסטורית חשובה ; אפשר לשכוח כיצד לקשור עניבה ; ואפשר לשכוח משמעות של מילה . ואולם, רייל טוען שהיותם של שני סוגי ידע אלה קשורים זה לזה או תלויים אהדדי אינה מחויבת המציאות . מיומנות רכיבה באופניים ( ידע מעשי ) אינה מחייבת ידיעה של תאוריה פיזיקלית על אודות מכניקה ותנועה של גופים, כוח הכבידה ושיווי משקל . מה שנחוץ הוא להתאמן ( אולי עם גלגלי עזר ) עד שזה פשוט קורה . כך גם, למשל, שחקן שחמט הלומד ממשחק למשחק מהלכים חדשים ודרכי התמודדות עם יריבים מתוחכמים . השחקן המיומן מסוגל להפעיל בקלות ובמידיות את כישוריו על לוח השחמט, וזאת הודות ליכולתו הרפלקטיבית שבזכותה הוא מפנים את המצבים החדשים, לרבות כישלונותיו במשחקים קודמים, ולומד מהם . רייל ( שם : 26 – 60 ) טוען שאינטליגנציה היא מילה נרדפת לחוכמה, להיגיון, לביקורתיות, לרגישות, לפיקחות ואף לערמומיות . ההפך ממנה הוא הטיפשות, חוסר היגיון וחוסר עקיבות . טיפשות, מדגיש רייל, אינה בורות . חוסר ידע אינו בהכרח עדות לחוסר אינטליגנציה . מצד אחד יכול אדם להיות...  אל הספר
מכון מופ"ת