הם הכלים הנדרשים לסין . על אף חילוקי הדעות האידיאולוגים ביניהם, הם היו שותפים בהבנה שמי שמחזיק בכוח הפוליטי הוא שמחליט באיזו דרך תלך סין . הם שניהם ביקשו לתת תשובות שונות לשאלת הלגיטימיות של שלטון המפלגה, אך שניהם רצו לשמור את שלטון המפלגה . דנג הבין שהתשובה הקומוניסטית של מאו אינה אפקטיבית עוד כשהעם ראה שהמפלגה לא הביאה לגאולה הקומוניסטית אלא לעוני ורעב . הוא הציע במקום ההבטחה בגאולה קומוניסטית את הרווחה החומרית היחידנית של כלכלת שוק חופשי עם תכנון מלמעלה . במשך 30 שנים התשובה של דנג עבדה משום שהכלכלה הסינית צמחה בקצב היסטורי, עוקפת את המדינות התעשייתיות והופכת את סין ממדינה שולית במזרח אסיה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם . הבעיה הייתה שב - 2008 נגמר לנס הכלכלי של סין הדלק, והמפלגה הייתה חייבת לתת תשובה חדשה לשאלת הלגיטימיות . 56 | ניצן דוד פוקס / קיסרות אדומה
אל הספר