162 שער שלישי : הוראות נאמנוּת אמצעים סגנוניים נוספים ביצירה הם משחקי מילים ( שימוש במילים בעלות 106 צליל דומה ) , מבנה תחבירי אחיד בשורות רצופות וסדרה של שאלות רטוריות . לעתים קרובות הדברים מנוסחים, לשם הבהרה, כעימות או ניגוד : זה לעומת 107 וכל-זה מוצגים טיפוסי אנוש שונים — שליליים וחיוביים — ותכונות מנוגדות, היכולת של המלך מתוארת גם היא בסדרה של ניגודים ( הוא הופך פתי ליודע, שנוא 108 לאהוב ועוד ) ( פסקה 4 ) . הטקסט מתובל גם בדימויים שונים, כגון : המלך המגן הוא סכר לנאמניו ( פסקאות 2 ו- 13 [ 2 פ' ] ) , הדיבור מושווה לאש, להבה ( פסקה 19 ) , והחמדן מדומה לנחש ( פסקה 21 ) . הוראת איש לבנו קרובה מבחינה רעיונית ולשונית לכתובות אוטוביוגרפיות והוראות חכמה מימי הממלכה התיכונה ( בייחוד להוראת פְּתַחחֹתֶפּ ) , אבל הייתה מוכרת גם לווזיר רחמירע משושלת י " ח, שציטט מתוכה, ולמחבר הוראת אֿמנמאֿפּת, 109 מימי שושלת כ " א, שהביא עצות דומות . אך יותר מכול ניכרת קירבה בינה לבין הוראת נאמנות והוראת חֿתי . כבר פוזנר סבר שהוראת איש לבנו והוראת נאמנות הן שני חלקים של מכלול אחד : ההוראה הראשונה פונה לכל הקהילה...
אל הספר