4. הרקע החברתי של ספרות החכמה המצרית

20 מבוא 9 , 30 ) , אלא לנטות חסד לנמוך-בדרגה ולגלות נדיבות לנזקקים ולבני משפחה ( שם, 74 – 77 , 264 - 267 , 339 , 481 – 494 ועוד ) . ברם, עצות אלו מלוות בנימה תועלתנית- מעשית . פתחחתפ מכיר באפשרות של שינוי מעמד בגלל תהפוכות גורל — ייתכן שמחר תזדקק לעזרתם של אלה התלויים בך היום : "השבע את רצון חבריך במה שרכשת . . . אין יודע מה יקרה . . . " ( 339 - 349 ; השוו : 175 – 177 , 428 – 432 ) . יחד עם זאת יש כאן הכרה בעובדה שרווחת הפקיד הבכיר תלויה לא רק בנתונים למרותו אלא גם בממונים עליו . כך הנחיותיו של פתחחתפ, המרבה לעסוק בענייני מעמדות, נסבות גם על היחסים עם הגבוה בדרגה : הוא ממליץ על כניעה ומתן כבוד לממונה ( 60 – 67 , 119 – 144 , 145 – 150 , 175 - 180 , 388 – 398 , 441 – 447 ועוד ) . גם נמעניהן של ההוראות לנאמנות ( הוראת נאמנות והוראת איש לבנו ) דומים . הן פונות לפקידים הגבוהים הסמוכים לשולחן המלך ובעלי עמדות מפתח בהנהלת המדינה . אמנם גם כאן נזכרים בני המעמד הנמוך, אך זאת ככלי שרת של הפקידות הגבוהה : "חיים מעמל כפיהם", הם "צאן יעיל לאדוניהם" ( הוראת נאמנות, בתים 9 ו- 14 ) . יש להתייחס אליהם ...  אל הספר
מוסד ביאליק