ב. הדגם הספרותי של ההוראה (סֶבַּאִית) ומאפייניו

4 מבוא חלקים קבועים : כותרת, הכוללת את המונח "הוראה" ( 'סבאית' ) או "הוראת חיים", 9 מבוא, המציג את שם האב הדובר ותאריו ואת שמו של הנמען — בנו או תלמידו . את נסיבות מסירת ההוראה ( למשל, הזדקנות האב או כליאתו בבית הסוהר ) ואת מטרתה ; גוף החיבור, המכיל עצות, הוראות, אזהרות ופתגמים הקשורים למקצועו של האב, שבנו עתיד לרשת אותו, אבל נדרשים גם לערכי מוסר כלליים, וממליצים על דרכי התנהגות במצבי חיים שונים ; אפילוג, החוזר למבוא ומעלה שוב את הנסיבות של השמעת ההוראה או כתיבתה, ולפעמים גם חוזר על מטרת חיבורה 10 של היצירה . הוראות החכמה המצריות בנויות אפוא לפי דגם ספרותי קבוע, שלא השתנה לאורך התקופות . הן חוברו, קרוב לוודאי, מלכתחילה כספרות שבכתב . על כך מצביעים לא רק המבנה האחיד אלא גם האמצעים הסגנוניים המשוכללים והחלוקה לקטעים . לעיתים מסגרת ההוראה מוצגת בלשון סיפורית, אולם גוף ההוראה, המכיל עצות, אזהרות ופתגמים, כתוב בלשון שירה, העושה שימוש באמצעים הבאים : מקצב — חלוקה ליחידות קטנות, כל אחת של 2 – 3 ורסים ( שורות שיר ) 11 תקבולת — נרדפת, ניגודית ובעיקר משלימה — בין עם 2 – 3 הטעמות בכל ורס ; הוורסי...  אל הספר