מקום במזרח התיכון 77 במציאות שבה שלילה של הציונות היא הדבק המרכזי, ועלה התאנה, של המנהיגים סביבנו . אם יש שיעור חשוב שאפשר ללמוד מהשגיאות של הערבים ב- ,1948 זה לא ליפול לאשליית הכוח . כפי שאומרים אנשי ביטחון מרכזיים בישראל, שוב ושוב, הכוח הוא מוגבל . תמיד ידענו את זה כיהודים, ובמיוחד היהודים מארצות ערב . כדי לאפשר שגשוג לטווח ארוך צריך הרבה יותר מזה . צריך כלכלה, צריך חוזק פנימי ו . . . צריך חיבור החוצה . "על חרבך תחיה" לא הייתה הברכה ליעקב . זו הייתה הקללה לעשיו . . . הפריפריות תמיד יהיו הסובלות המרכזיות ממצבי לחימה, בגלל המיקום על הגבולות, בגלל החולשה הכלכלית, ומשום שפשוט לא רואים אותנו ואת הצרכים שלנו . לכן, האינטרס הגדול ביותר שלנו הוא מציאות של פיוס, הסדרים וחיבורים, במזרח התיכון . למה לא נקבתי בשם המפורש "שלום" ? ראשית, כי מדובר בשם המפורש, הלכה למעשה . אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא . מציאות של שלום היא מציאות אוטופית ושלמה . היא הפכה להיות סוג של דת במחנה פוליטי מסוים, עם "שלום עכשיו" ( תגובה ל"משיח עכשיו" ? ) ועם הסכמי אוסלו . היו לכך תוצאות בעייתיות, כי השאיפה הזו הופקעה מהישר...
אל הספר