472׀מס ורת העברית במרוקו ( < מַעֲשֶׂה ) ( סוכה ה, ד — מכ"א ) ; ובצורות לא - מקראיות : yaḥzír יַחְזִיר ( < יַחֲזִיר ) ( ברכות ד, ה — מכ"א ) . איפוס השווא בעיצורים הגרוניים מתועד 122 121 ובהיקף רחב יותר בג'רבה ובתימן . אף בתיטואן ובחלב, במסורת הבבלית ייבין מביא עדויות להגייה בשווא נח בנסיבות אלו, ובהן אין סימן ניקוד מעל האותיות הגרוניות . די בכמה צורות להדגמת הסוגיה ̝ אמי ̇ ן ( יַאמִין ) , ̝ חרו֔ ן ( הָאַחרוֹן ) , יבשמות ובפעלים המסומנים בחטף במקרא : הא ̝ ת ( צַעקַת ) , וכן במילים ̝ עק ̝ עשֵ ה ( מַעשֶׂה ) , צ ̝ עלו֔ ת ( מַעלוֹת ) , מ ̝ אר ̇ יך ( יַארִיךְ ) , מי ̝ חתֹ יכה ̝ החֹ שֹ יך ( שהִחשִׁיךְ ) , ב 123 ש ̝ אכ ל ה ( מַאכָלָה ) ,ובפעלים שלא מן המקרא : מ 124 ( בַּחתִיכָה ) . אף במסורת ארץ-ישראל יש דוגמאות ללא ציון מעל הגרונית במילים הבאות בחטף במסורת הטברנית למשל : נחרצת ( נֶחרֶצֶת ; דניאל ט, כו ) , ונחר ̍ צ ̍ ה 126 לצידן 125 וכן לֿאבֿד֫ ו֒ ן ( לָאבַדּוֹן ) . ( וְנֶחרָצָה, שם, כז ) , ת ̍ עמִ֒ ד ( תַעמֹד, שם יא, יז ) יש דוגמאות אחרות שבהן התנועה מסומנת כבמסורת הטברנית : י¯ע¯שי֔ ר ( יַעֲשִׁ...
אל הספר