272׀מס ורת העברית במרוקו א . אחרי תווית היידוע אין הכפלה במסורות העדות בעוד בערבית ההכפלה קיימת . ב . אחרי שי"ן הזיקה יש הכפלה במסורות העדות בעוד בערבית ההכפלה אינה קיימת . 113 בעוד בערבית ההכפלהג . באותיות אהח"ע אין הכפלה בכל העדות קיימת . שלוש הנקודות האלה נכונות אף ביחס למסורת תמ"ם, ולכן אפשר לדחות על הסף השפעה ערבית בעברית שבפיהם . גם העובדה שהמכפל ברי"ש מתועד 114 בתיטואן, שבה לא דיברו ערבית, יש כדי לחזק דחייה זו . מורג העלה את הסברה שהארמית הטביעה את חותמה בתקופה ששתי 115 ואם כן הכפלת הרי"ש מקורה בארמית שנהגה השפות דרו בכפיפה אחת, בבבל בתקופת הגאונים . הטיעונים התומכים בסברתו : ( א ) ההכפלה קיימת בתימן, שיש לה זיקה לבבל ; ( ב ) ההכפלה קיימת בכ"י פר, שיש בו תופעות 116 מזרחיות ; ( ג ) ההכפלה קיימת בארמית של תימן . נגד טענה זו מציע בר-אשר לראות במכפל ברי"ש שקיע ארץ-ישראלי שהילך בארץ-ישראל עצמה, שהרי התופעה רווחת במסורת השומרונים שנהגה 117 מקורה של הכפלת בארץ-ישראל ובתעתיקים של שמות פרטיים ביוונית . הרי"ש הוא אם כן במבטא ארץ-ישראלי ששימש בארץ-ישראל בתקופה שהשפה העברית הייתה בה לשון חי...
אל הספר