262׀מס ורת העברית במרוקו אותן הצורות בדפוס ליוורנו נתגלו שתי קבוצות נפרדות . בקבוצה האחת הרפיון מתועד במסורת מרוקו בלבד, ובקבוצה האחרת הוא מתועד הן במסורת מרוקו הן בדפוס ליוורנו . הקבוצה הראשונה משקפת את מהימנותה של מסורת מרוקו ואת אי- תלותה בדפוס ליוורנו, ואילו הדוגמאות מן הקבוצה השנייה מעלות השערה שהשפעת דפוס ליוורנו לפנינו . לאישוש ההשערה נבדקו צורות אלו דרך שיטה בכתב היד המהימן של המשנה, כ"י ק ( קאופמן ) , ומן הבדיקה עולה שבחלק מן הצורות ההגה רפה אף בכ"י ק — למשל לְצָרְכָן, הַפַּרְכִיל, טַרְפוֹן ועוד, ואין ספק שצורות אלו משקפות שריד קדום במסורת המרוקאית . בחלק האחר הצורות דגושות בכ"י ק, ונתון זה תומך בהשערה שדפוס ליוורנו השפיע על קריאתם של עדי מרוקו . הנה דוגמאות אחדות לכך : הצורה 'לתפור' הבאה בד"ל ( תרפ"ו ) ובדל"א ( תרנ"ב ) ללא דיגוש בפ"א בשבת ( ז, ב ) מתועדת באותה היקרות במבטא רפה litfúṛ בפי שני עדים ממרוקו ( מר"ב ומכ"ב ) . מציאות זו עולה גם מתוניסיה, מחלב, מבגדאד ומתימן דווקא בשבת ( ז, ב ) . אף בשם 'בלגה' ( סוכה ה, ח ) אין מוטל דגש בגימ"ל בד"ל ובדל"א, ויש עדות להגייה רפויה bilġá...
אל הספר