השוו א׀ 229 ה, י — תפ"א, תפ"ב, מר"א ) ; mirsút מֵרשׁוּת ( שבת ז, ב ; יא, א [ mirḥiṣàt ; ) ] 3 x מֵרחִיצַת ( עירובין א, י — תפ"א, מר"א ) . מ ג מ ה ב לעומת זאת במגמה ב שווא לרוב נע בקריאת המקרא והמשנה אחרי היידוע ואותיות השימוש אף על פי שהרי"ש אינה מוכפלת וההטעמה מלרעית : haríbiʿí הָֽרְביעי ( שמות כח, כ ) ; larivayá לָֽרְויה ( תהלים סו, יב — מכ"ב ) ; hariuyút הָֽרְאיות ( אסתר ב, ט ) ; baribiʿí בָּרְביעי ( סוכה ה, ו ) ; kibariġalím כְּבָרְגלים ( שם, שם ) ; harisaʿím הָרְשעים ( אבות ד, טו — מכ"ב ) . אחרי 'מן' השימוש : mirixús מֵֽרְכוש ( דה"ב לה, ז — מכ"ב ) ; mirisùt מרְשות ( שבת ז, ב — מכ"ב ) . אך במגמה ב נזדמנו צורות מספר בשווא נח אחרי תווית היידוע . בחלקן הטעם מלעיל : hársaʿim הָרשָׁעִים ( תהלים א, ד — מר"ב, מכ"ב ) , ואחרי 'מן' השימוש : mírbaba מֵֽרבָבָה ( שה"ש ה, י — מכ"ב ) ; mirḥiṣàt מֵרחִיצַת – ( עירובין א, י ) . בדוגמה אחת התלבט מכ"ב בין שתי הצורות : mirisùt / mirsùt מֵרשות ( שבת יא, א [ x 3 ] ) . לסיכום, במרוקו הילכו שתי מסורות חיות בעניין הגיית השווא ברי"ש אחרי תווית היידוע ואותיות...
אל הספר