1. שווא בראשונה שבשתי אותיות זהות

השוו א׀ 211 ומוצְצין ( שבת יט, ב — מר"א, תפ"א ) ; sipuq Əqín שפוקְקין ( שם כד, ה — מר"א, תפ"א ) ; umud Ədín ומודְדין ( שם [ x 2 ] — מר"א, תפ"א [ א ] ) . 5 תנועה מלאה : wàymararúhu וימרֲרהו ( בראשית מט, כג — מר"א, תפ"א ) ; ṣàlilú צֽלְלו ( שמות טו, י ) ; kunenú כּֽונְנו ( שם, יז — מכ"א ) ; wàyxuniníxa ויכנְנך ( דברים לב, ו — מר"א, מכ"א ) . בקריאת המשנה בצורות קוֹטְלִים וקָטְלוּ יש שהשווא הבא בראשונה שבשתי אותיות זהות מונח בפי בני מרוקו, ובעקבות זאת נשמע מכפל . תופעה זו מתועדת לרוב במכּנאס, למשל : puqqín פוקקין ( שבת יז, ז [ x 3 ] ; כד, ה [ x 2 ] — מכ"א ) ; umuddín ומודדין ( שם, שם [ x 2 ] — תפ"א [ ב ] , מכ"א ) ; paqqú פקקו ( שם, שם — מכ"א ) ; muddín מודדין ( עירובין ה, ה — מכ"ב ) . לפי אהרן דותן 6 תופעה מקבילה קיימת כבר במקרא, למשל : חָנְנֵנִי — חָנֵּנִי . ב'ספר דקדוקי הטעמים' מתאר דותן את המבטא שנהג בפי ר' אהרן בן משה בן אשר ביחס לקטגוריה הנדונה : 'כל מקום שיש געיה לפני הדומות — יפתח פיו [ כלומר מימוש תנועתי ] , וכל מקום שאין געיה — לא יפתח [ מימוש 7 לא מצאתי אישוש לכלל זה בפי בני מרוקו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי