בתיבות 'נֶאְדָּר' ו'נֶאְדָּרִי'

441׀מס ורת העברית במרוקו בפי חכמי מכּנאס ותאפילאלת אל"ף נאלמת והעיצור דל"ת הדגוש בדגש קל בנוסח טבריה מוכפל בפי בני תאפילאלת . הנה הפירוט : במראכּש נשתמר הסותם הסדקי בהגיית התיבות הנדונות, והוא נהגה בשווא נח כבמסורת טבריה : niʾdarí נֶאְדָּרִי ( שמות טו, ו ) ; niʾdár נֶאְדָּר ( שם, יא ) . הגייה זו תואמת את הגיית הפועל 'יאדימו' במשנה בפי מר"א : missiyaʾdímu משיַאְדימו ( מעשרות א, ב [ x 2 ] ) . במכּנאס האל"ף השוואית נשמטת ואין לה זכר : nidarí נֶ [ א ] דָּרִי ( שמות טו, ו ) ; nidár נֶ [ א ] דָּר ( שם, יא ) . הגייה זו מתועדת בפי תפ"ב בצורה yadímu 19 ואולם בקריאת המשנה האל"ף נשארת בעינה בפי יַ [ א ] דִּימוּ ( ישעיהו א, יח ) . מכ"ב : missiyaʾdímu משיאדימו ( מעשרות א, ב [ x 2 ] ) . בתאפילאלת האל"ף השוואית הידמתה לעיצור דל"ת התוכף ובשל כך הדל"ת מוכפלת : niddarí נֶ [ א ] דָּרִי ( שמות טו, ו — תפ"א, תפ"ב ) ; niddár נֶ [ א ] דָּר ( שם, יא — תפ"א, תפ"ב ) . הגייה זו מתועדת אף בתיטואן : neddarí נאדרי 20 ( שמות טו, ו ) ; naddár נאדר ( שם, יא ) ; jaddímu יאדימו ( ישעיהו א, יח ) . אהרן ממן קבע שיש לראות ...  אל הספר