ההכפלה׀ 139 המקרא הוא המימוש המוכפל של העיצור הבא בסימן הדגש, ואילו בקריאת המשנה בני מרוקו נוהגים לרוב מימוש יחיד . להלן דוגמאות : קריאת המקרא : ḥalílallí חלילָה לִּי ( שמ"א ב, ל ) ; líxnassúbna לכנָה-שֹּׁבנה ( רות א, ח — 7 6 ʾilxanná אלכָה-נָּא ( שם ב, ב ) ; ʾalaqqiṭanná אלקטָה-נָּא ( שם, ז ) ; תפ"א ) ; 8 ʾíʿissilláx אעשֶׂה-לָּך ( שם ג, יא ) . לא פעם נרשם בקריאת המקרא מימוש חריג ובלתי מוכפל : ʿúsi pirí עשֶׂה-פְּרי ( בראשית א : יא, יב — תפ"א ) ; sifatíha naʿút שפתֶיהָנָעוֹת ( שמ"א 9 taʿasi lú תעשֶׂה-לוֹ ( שם ב, יט — מכ"א ) ; háyta sámma היתָה-שָׁמה א, יג ) ; ( רות א, ז — מר"א, מכ"א ) . מבדיקה בקריאתם של המסרנים המשניים במקרא מתברר שהתוצאות שונות ואפשר אף לומר שהן הפוכות : רוב הדוגמאות שנזכרו לעיל נקראו בפיהם ללא הכפלה, והמכפל התקיים בשתי דוגמאות בלבד, שבהן הרכיב השני הוא 'נא' : ʾilxanná אלכה-נָּא ( רות ב, ב ) ; ʾalaqqiṭanná אֲלַקְּטָה-נָּא ( שם, ז ) . במובאות מן המקרא שבתוך המשנה יש עדים שמקיימים את המכפל ויש שאינם מקיימים אותו : natáttallí נתתָה לִּי ( ביכורים א, ה ; מובאה מדברים כו, י ...
אל הספר