431׀מס ורת העברית במרוקו דבריו של מורג יפים אף למסורת מרוקו, המגלה תכונות דומות למסורת תימן ולכל המסורות הספרדיות . עם זאת קיומו של המבטא החוכך בקטגוריה זו בפי בני מרוקו מלמד שעדיין קיים קשר חלקי בין התיבה לצורן שבראשה אלא אם כן דוגמאות אלו הן תולדה של השפעה טברנית . ראוי גם כן לציון המצב הלשוני הקיים בתיטואן . שלא ככל המסורות הספרדיות, במסורת תיטואן המימוש הסדיר אחרי אותיות וכל"ב תואם את הכללים הטברניים, היינו מימוש חוכך . וכך מסביר ממן את השוני בין תיטואן למסורות אחרות : 'בהשוואה למימוש גכ"פ בנסיבות אלה במסורות אחרות ( תימן, בגדאד, ג'רבה ) נראה שהשפעת המסורת הטברנית על מסורת לשון 87 חכמים גדולה יותר במסורת תיטואן מאשר במסורות ההן' . מדוע גבר כוחה של ההשפעה הטברנית בתיטואן אחרי אותיות השימוש ואילו בקטגוריות אחרות, ובעיקר אחרי מילה המסתיימת בתנועה, לא פעלה ההשפעה הטברנית והממצאים שם תואמים את הנמצא בכל המסורות 88 הספרדיות ? אפשר לשער שמסורת תיטואן משקפת שלב קדום של תהליך ניתוק המילה 89 ואילו מסורת מרוקו, ואולי מן הצורן שבראשה שחל במסורת לשון המשנה, גם מסורות לשון אחרות שהממצאים בהן דומ...
אל הספר