031׀מס ורת העברית במרוקו לאמץ סברה זו באשר לקהילות תמ"ם, שהרי היא מאלצת אותנו להניח שההשפעה של הניקוד הטברני פעלה על התיבות הפותחות בעיצורים כ"ף ופ"א ולא פעלה בתיבות הפותחות בגימ"ל ( כאמור אין מימוש חוכך בעיצור גימ"ל בשלוש הקהילות שנחקרו ) . אין להניח שהמבטא המודרני, שנטש את 72 השפיע על הגיית הגימ"ל בפי חכמי מרוקו, המימוש החוכך של הגימ"ל, שכן ממצא זה עולה גם מקריאתו של תפ"א, הנטולה סימני מודרניות . במבט כולל על המסורות הספרדיות אפשר להציע פירוש אחר לתופעה זו . לאחר שנתחוור לנו השוני בין מסורות הלשון בעניין הנדון — חלק מהמסורות מרפות את הגימ"ל ורובן אינן מרפות אותה — נשאלת השאלה אם לפנינו סימנים לתהליך הניתוק הפונולוגי של שתי תיבות תוכפות, שחל בקריאת 73 ואם כן משתקפת בתיטואן מסורת שבה התקיימה זיקה לתיבההמשנה, התוכפת בשלושת העיצורים . לעומת זאת בתאפילאלת, בחלב ובבגדאד, שבהן אין מימוש חוכך בעיצור גימ"ל, משתקפת מסורת שבה התבטלה הזיקה לתיבה התוכפת בעיצור גימ"ל בלבד, ואילו מסורת מכּנאס חוזרת למסורת המשקפת 74 ניתוק מהמילה העוקבת בשני העיצורים גימ"ל ופ"א . את מראכּש ואת תימן לעומתן מאפיינת מסו...
אל הספר