באמצע תיבה, אחרי שווא נח

עיצורי גכ"פ׀ 113 לצד ההגייה הסדירה, נתגלה במספר לא-מבוטל של מקרים ביצוע חוכך של 14 אין ספק שתפוצתו של המבטא הרפה בנסיבות עיצורי גכ"פ אחרי שווא נח . אלו רחבה יותר בעיצור פ"א מבעיצורים גימ"ל וכ"ף . להלן מובאות כל הדוגמאות של המימוש הבלתי סדיר שנרשמו בפי בני מרוקו : גימ"ל — ההגייה החוככת בעיצור גימ"ל נמצאה בשלוש קטגוריות : שם פרטי, מילה לועזית ופועל משורש פג"ם בבניין נפעל . ש ם פ ר ט י : bilġá בִּלְגָה ( סוכה ה, ח — מכ"א, תפ"א, מכ"ב, מר"ב ) . סביר להניח שצורה זו נכנסה לעברית של יהודי מרוקו דרך ד"ל ( דפוס ליוורנו ) , 15 שבו גימ"ל רפה בשני הדפוסים ( תרנ"ב ותרפ"ו ) . מ י ל ה ל ו ע ז י ת : sufġanín סֻפְגָנִין ( כלים ה, א [ x 2 ] , ח — מר"א ) . מקור המילה בלטינית spongeosus ( לפי מאגר המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית ) . ריפוי הגימ"ל מתועד בכתבי יד ק ו-פא : ק — סִיפְֿגָנִים ( כלים ה, ט ) , פא — סִיפְגָנִים ( שם, שם ) , אך במסכת חלה הצורה באה בפ"א קמוצה : וְהַסִיפָֿגִינִין ( חלה א, ד ) , המעידה על צורה חלופית שבה קיימת תנועה לפני 16 גימ"ל ומצדיקה את ההגייה הרפה . פ ו ע ל מ ן ה ש ו ר ש פ ג ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי