אל"ף — /ʾ/

מערכת העיצורים׀ 91 ב ר א ש מ י ל ה ובבואו אחרי מילה הנחתמת בעיצור עשויה האל"ף להישמט 66 תופעה זו מצויה בעיקר בקריאת המשנה : ולהותיר את תנועתה כזכר לקיומה . assíġ [ ארדוף ] אשיג ( שמות טו, ט — מכ"א ) ; aní [ אף ] אני ( תענית א, א — תפ"א ) ; aḥirút [ תעניות ] אחרות ( שם, ו — מכ"א, מר"א ) ; ilyahú [ את ] אליהו ( שם ב, 67 aḥír [ ממין ] אחר ( ביכורים א, ז — מכ"א, מר"א ) ; aṛbaʿím [ על ] ד — מכ"א ) ; ארבעים ( סוכה ה, ה — מכ"א, תפ"א ) . במקרים מעטים אל"ף תחילית נעלמת עם תנועתה : liʿizír אליעזר ( תענית 68 א, א [ x 2 ] ; ביכורים א, ה — מכ"א, תפ"א ) . ב א מ צ ע מ י ל ה ובמעמד בין-תנועתי עשויה האל"ף לנשול וליצור רצף של שתי תנועות, ואלה נהגות לרוב כהלכה : isṛaíl ישראל ( שמות יד, ל [ x 2 ] — תפ"א ) ; gaú גאה ( שם טו, א — מכ"א ) ; vattimaín ותמאן ( אסתר א, יב — מכ"א ) ; niimár נאמר ( תענית ב, א — מכ"א ) . לעיתים רחוקות גורם שימוט האל"ף בנסיבות אלו להתלכדות שתי התנועות הרצופות לתנועה 69 אחת רגילה : [ wayabú ] > wayabuu ויבאו ( שמ"א א, יט — תפ"א ) ; maxíl מאכיל ( פאה א, ו — מכ"א ) ; או לתנועה אחת ארוכ...  אל הספר