קו"ף — /q/

48׀מסורת העב רית במרוקו היהודית שבפיהם ובמרכיב העברי הטמון בה המציאות שונה במקצת . רוב בני הקהילה הוגים את הקו"ף ואת רעותה ה- ق באזור הענבל, אך בפי לא מעטים הקו"ף ( וה- ق ) נהגית כהגה סותם סדקי [ ʾ ] . ההגייה הכפולה של הקו"ף במראכּש יצרה אף שני כינויים מיוחדים שכל אחד מהם הולם הגייה אחרת : הביטוי 'להדרה בלקָלָה' ( הדיבור בקו"ף ) לעומת 'להדרה בלאָלָה' ( הדיבור 47 גם כאן אפשר להסיק שבני מראכּש לא התירו את חדירת היסוד באל"ף ) . הערבי למסורת העברית שבפיהם . לעומת זאת בתאפילאלת המימוש הסדיר של הקו"ף הוא [ k ] כנראה בעקבות 48 במילים אחרות ברוב המכריע של ההיקרויות בני השפה הערבית שבפיהם . תאפילאלת מממשים את הקו"ף ככ"ף דגושה ובכך אינם שומרים על ההגייה 49 bukír בוקר הטברנית של הקו"ף הן בקריאת המקרא הן בקריאת המשנה : ( בראשית א, ה ) ; kakkás כקש ( שמות טו, ז ) ; ʾaḥallík אחלק ( שם, ט ) ; kudsíxa קדשך ( שם, יג ) ; wihakkírin והקרן ( פאה א, א ) ; hakkuní הקונה ( ביכורים א, ו ) ; maf kiʿín מפקיעין ( סוכה ה, ג ) ; kilalá קללה ( תענית א, א ) . פעמים אחדות המבטא הענבלי [ q ] עולה על פני השטח בתאפילאלת...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי