ג. קהילת תיטואן

03׀מסורת העב רית במרוקו 3 גם שם שהיו 'קנאים למסורת אבותיהם ולא שינו ממנה כמלוא הנימה' . חכמים שהגיעו לתיטואן מאזור תאפילאלת לא שינו את המסורת הקדומה אלא נטמעו בה . לדעת ממן מסורת הלשון העברית שנהגתה בתיטואן שימרה בקפדנות יתירה את המסורת שבני הקהילה קיבלו מאבותיהם, ולה זיקה לזו 4 שהילכה בספרד הנוצרית ( בקסטיליה ) במאה האחת עשרה . לא זו בלבד שהמסורת התיטואנית חוזרת לספרד שלפני הגירוש, גם התרבות בתיטואן הייתה ספרדית במהותה . תרבות זו באה לידי ביטוי בלשון הדיבור ששימשה בפי יהודי תיטואן — חַכֶּתִיָה, ספרדית יהודית הבלולה 5 התרבות במילים ערביות, ובראשית המאה העשרים גם ספרדית מודרנית . הספרדית מתבטאת בתיטואן גם בלשון הלדינו, שפה ששימשה לתרגום 6 הטקסטים העבריים הכתובים . שלא כבתיטואן, באזורים תאפילאלת, מראכּש ומכּנאס הייתה הערבית שפת הדיבור, ואליה גם תרגמו בקהילות אלו את הטקסטים העבריים מן המקרא 7 אם כן, לא הרי התרבות הלשונית שאפיינה את קהילות מרוקו ומן המשנה . הלא-ספרדית, ובכלל זה קהילות תמ"ם, כהרי התרבות שחיו בה היהודים בתיטואן שבמרוקו הספרדית . השוני ביניהן עולה אף ממסורת הלשון העברית : שלא...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי