22׀מסורת העב רית במרוקו ולמסרנים השתכללו מאוד . הן ניבטות היטב מכל פרקי הספר שלפנינו . מעשה גדול עשתה בהוסיפה את שני הפרקים האחרונים על הזהות היהודית במרוקו ועל מסורת תיטואן . היא התחקתה על המשותף למסורת זו ולמסורות האחרות במרוקו שהיא חקרה והעמידה על מה שמבדיל אותה מהן . אף בחנה בחינה מיוחדת את מסורת מכּנאס מול מסורת תיטואן . לא אכחד שיקרה בעיניי עבודתה המצוינת של נטלי אקון גם בשל העמדת שם למסרן הראשי של תאפילאלאת, הלוא הוא אדוני אבי רבי אברהם בן-הרוש תהא מנוחתו כבוד . ויפה עשתה שגם בו וגם במסרנים האחרים נהגה בראייה ביקורתית . היא ראתה לא רק את שבחיהם כמסרנים מהימנים ודייקנים, היא עמדה גם על החולשות המעטות המשתקפות כאן וכאן ממסירותיהם בשל השפעות מהשפעות שונות . מקום של כבוד כובש החיבור הזה בחקר מסורות קהילות עם ישראל ומקום של כבוד כובשת ד"ר נטלי אקון בקהל חוקרי העברית ומסורותיה . ויש לקוות מאוד שתגביר חיילים בהוספת מחקרים בעברית . כה לחי .
אל הספר