ברוניסלב מלינובסקי 104 שהוטלו אל תוך הלא – מודע על ידי אידיאליזציה מסנוורת מדי של האב הלא אידיאלי . לנתק את הצל מהחלק שנמצא ב"טרום – מודע" מזה שנמצא בלא – מודע אי – אפשר ; השניים קשורים לבלי התר . הפסיכואנליטיקאי בחדר הטיפולים שלו יכול אולי להתעלם מהיסודות הגלויים הפתוחים של העמדה שאינם תורמים דבר מה נוסף למחלה ; הוא יכול לבודד את היסודות המודחקים ולעשות מהם ישות, לקרוא לזה תסביך . אבל ברגע שהוא עוזב את המטופלים הנוירוטיים שלו ונכנס לחדר ההרצאות עם תיאוריה פסיכולוגית כללית כדאי לו להבין שתסביכים אינם קיימים, שהם בוודאי אינם מובילים לקיום עצמאי בלא – מודע ושאין הם אלא חלק ממכלול אורגני שמרכיביו החיוניים אינם מודחקים כלל . כסוציולוג איני מתעניין כאן בתוצאות הפתולוגיות, אלא ביסודותיהן הרגילים והנורמליים . ואף על פי שהיה טוב להניח לניתוח התיאורטי הזה עד עתה כשיכולנו להוכיח אותו בעובדות, בכל זאת לכל אורך התיאור שתיארנו את השפעות המשפחה, ציינתי בבירור את היסודות ה"טרום – מודעים" בנוסף ללא מודעים . זכותה הגדולה של הפסיכואנליזה בכך שהראתה שהסנטימנטים האופייניים כלפי האב והאם כוללים יסודות שליל...
אל הספר