Abstract

המשבר המתמשך בענף העיתונות בישראל מורכב למעשה מארבעה משברים הקשורים זה בזה : המשבר הכלכלי של העיתונים המודפסים, הרדיו והטלוויזיה ; משבר הריכוזיות, המשתקף בזיקות שבין הגופים בענף ופותח פתח לאינטרסים חופפים בין גופי תקשורת ובין מסקרים למסוקרים ; המשבר באמון בעיתונאים ובמקצועיות העיתונאית ; והמשבר ביחסים שבין פוליטיקה לעיתונות . נוסף על כך, מגפת הקורונה האיצה את המשברים האלה, וגם הבליטה את חשיבותה של עיתונות מקצועית, שתפקידה לספק לציבור מידע אמין ומבוסס ולחשוף מחדלים . בצד זאת מבשילים תהליכים שעתידים להשפיע על ענף העיתונות, כגון אפשרויות חדשות למימון כלי תקשורת ; פיתוחים טכנולוגיים שישכללו את תהליך יצירת העיתונות ואת התאמת התכנים לצרכנים ; הגברת הרגולציה והמיסוי על ענקיות האינטרנט ועל שירותי התוכן המקוונים ; וחידוש של אמון הציבור בתקשורת . מחקר זה מנסה להתמודד עם הצורך ליצור מודל פעילות בר קיימא לענף התוכן העיתונאי- חדשותי . הנחת היסוד של המודל המוצע בו היא שרפורמה בשוק העיתונות לא תשיג את מטרתה אם לא תצליח לשנות גם את האתוס העיתונאי . לכן אין צורך להציל את שוק העיתונות במתכונתו הנוכחית ו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר