סיפורי אולם המשפט | 123 "שִׁבְעִים שָׁנָה, הַקַּיִץ מָלַךְ / בְּאוֹר נְקָמוֹת סִמְּמוּ בְּקָרָיו / אֶחָד עֵץ הַזַּיִת, אָחִי הַנִּדָּח / לֹא נָסוֹג מִנָּגְהָם בַּקְּרָב . " כך, במילותיו של המשורר נתן אלתרמן משירו "עץ הזית", פתח השופט מאזן את פסק דינו, והמשיך : "עץ הזית במקרה שלנו שרד איתני טבע מאות שנים בגבורה, תש כוחו ולא שרד את ההעתקה שבוצעה בידי הנתבעת . למרבה הצער, כוחו לא עמד לו ואינו מראה עוד סימני חיים . " בשלב הראשון, כדי לפתור את המחלוקת, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שהוא גם שמאי וגם אגרונום ( יש דבר כזה ) . המומחה העריך את גילו של העץ ב - 500 שנה וקבע שאין ספק שהוא נפגע פגיעה אנושה עם העתקתו . לאחר מכן קבע המומחה ששוויו של העץ הוא 20,000 שקל . המומחה הסביר שיש שתי שיטות מקובלות לחישוב שווי עץ . האחת : לפי עלות הגידול ובהתאם לשווי הכספי שהוא היה עשוי להניב לבעליו . השנייה : בהתאם לשווי עץ מסוג זה על פי מכירתו כ"עץ נוי" . במילים אחרות, לא לקבוע את שוויו של העץ לפי פקודת היערות ובמה שקרוי "השיטה האמריקנית" אלא כפוף לשוויו לפי דיני הנזיקין, כלומר מה הערך הכספי של העץ בפועל . פקודת ...
אל הספר