אופטימיזם ופסימיזם ומה שביניהם | 107 הערות סיום ג׳ושוע פ׳ דינסטאג, מהבולטים שבהוגי הדעות בארצות הברית בתחום המחשבה המדינית, עוסק בספרו בהיבטים פילוסופיים, אתיים ורוחניים של הפסימיזם ( 2006 Dienstag, ) ובעצם בגישה המסתייגת מהפסימיזם ושוללת אותו . הוא מעלה את השאלה כיצד הפסימיזם, שבעבר תפס מקום נכבד בעיון הפילוסופי וזכה להארה מעמיקה ואף להתייחסויות חיוביות, שוב איננו נתפס כנושא מקובל לעיון, כי אם מתואר לרוב באורח שלילי בתרבות זמננו . אפילו המלה פסימיסט נתפסת לעתים קרובות כמילת גנאי בעלת הקשרים שליליים . התרבות האמריקנית מקלסת ומרוממת את האופטימיות, ועל כן כל הדיון בגישה הפסימית הוא שלילי ללא בחינה מעמיקה ובלא מחשבה רציונלית . האקזיסטנציאליזם, הפסיכואנליזה, החשיבה הביקורתית והפוסט - מודרניזם - כולם מסווגים כפסימיסטים, וסיווג זה מכתים אותם ופוגע בהם . מדוע זה קורה ? הציפייה שדברים לא ישתפרו, שהכישלון אורב, שהצדדים השליליים יכריעו אינה הגיונית פחות מהציפייה שהכול יתנהל כשורה, שההצלחה מובטחת, שהטוב ינצח . מתברר שעצם הגישה הפסימיסטית מאיימת על אנשים, מפחידה ודוחה אותם, והם חוששים לדון בה ברצי...
אל הספר