ב. הרכב מורחב

129 פרק 4 : הדגם המוצע : ביקורת שיפוטית מצומצמת אך ממוסדת יצחק הרצוג טען כי ביקורת שיפוטית בהרכב חסר אינה מקובלת ברחבי העולם הדמוקרטי ואינה ראויה . 297 הוא הראה כי הנורמה המקובלת היא שביקורת שיפוטית מתבצעת במותב מלא ובהרכבים שמונים על פי רוב תשעה עד עשרה חברים, 298 וציין כי לדעתו : "נורמה מקובלת זו — פרשנות בהרכב מלא — מבטאת תפיסה ראויה הן של החוקה כמסמך יסוד, הן של הפרשנות החוקתית כתפקיד שלטוני יוצא דופן בחשיבותו הן של הפרשן החוקתי כמוסד שלטוני שלו מאפיינים ייחודיים" . 299 סגל טען שהדרישה להרכב של תשעה שופטים נראית סבירה, אך ראוי יותר לקבוע שיהיו שלושה עשר, "לפחות בתקופת הבראשית של הביקורת השיפוטית על חוקתיות חוקים" . 300 אנחנו איננו נמצאים בתקופה זו ; ביקורת שיפוטית מתקיימת כבר יותר מעשרים שנה, ונדמה לי שאין צורך בדרישה הנוקשה של המספר האי-זוגי הגדול ביותר בבית המשפט העליון . כלומר, יש לקבוע כי לצורך ביטול חקיקה ראשית של הכנסת, נדרש הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, לפחות . מעיון בפסקי הדין שפסלו את 19 החוקים שנפסלו מאז המהפכה החוקתית ( ראו נספח 1 ) עולה התמונה הזאת : 3 פסקי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר