168 ישי מבורך וכיבד את המלך לשתות, ושתה אל המלך והיה המלך שותה גם כן למען האהבה, אחר כך שכב [ שם המלך ] לישון, וראה שהוא אך שמח בלי שום דאגה . ובבוקר עמד המלך, וגם הוא עמד וליוה את המלך, ושאל המלך אותו "מאין אתה לוקח כל זאת ? " והשיב לו "אני יכול לתקן כל תיקוני הדברים שנתקלקלו, כי מלאכה שלימה איני יכול, רק תיקוני הדברים שנתקלקלו, ואני יוצא בבוקר ואני מתקן איזה דברים וכשאני מקבץ מזה איזה סך חמישה – שישה זהובים אני קונה לי כל אלו הדברים של אכילה ושתיה" . כששמע המלך זאת, אמר בליבו "אקלקל לו זאת" . הלך המלך ונתן כרוז שכל מי שיהיה לו דבר לתקן לא יתן לשום אדם לתקן, רק יתקן בעצמו או יקנה לו הדבר הזה חדשה . בבוקר הלך [ האיש ] לשאול אחר תיקוני הדברים ואמרו לו שגזר המלך שלא ליתן לשום אדם לתקן שום דבר, וירע בעיניו אך בטח בה' . והלך וראה גביר אחד שחוטב עצים, ושאל אותו "למה אתה חוטב עצים, האם זה כבודך ? ", אמר לו, "חיזרתי אחר איש שיחטוב עצים ולא מצאתי והוכרחתי לחטוב בעצמי" . אמר לו, "תן לי ואחטוב עמך", וחטב העצים ונתן לו הגביר זהב אחד, ראה שזה טוב והלך לחטוב עוד עצים עד שקיבץ שישה זהובים . וקנה שוב...
אל הספר