אליעזר ( אד ) גרינשטיין 230 הכתובת חסרה, ואין לדעת מה היה אורכה, אך שש שורות ממנה שרדו חלקית, והן מתארות תיאופניה של האל הרם, אל או אלוהות סתמית – אלוהים – ואפשר ששמו של ה׳ אלוהי ישראל אף מופיע בהן ( . . . ] הו [ . . . בשורה ) . בולטים לעין הקורא סימני תקבולת, ואלה מעידים על היותה של היצירה שיר . בשיר הזה האל מופיע וזורח ( ״ובזרח אל״ – כשאל זורח ) כשהארץ רועדת ( ״ברעש״ ) , וההרים נמסים והגבעות מתמוטטות ( ״וימסנ הרמ וידכנ גבנ < נ > מ״ – וימסון ההרים וידוכאון הגבנונים, דהיינו, הגבעות ) . הנמענים מתבקשים להתייצב ולברך את בעל ( או ה׳ ) ביום המלחמה ( ״הכנ 6 ״לשם אל בימ מלח [ מה ] ״ . [ ל ] ברכ בעל בימ מלח [ מה ] ״ ) ולהודות ולשבח הדימויים והלשונות המצויים בשיר הפרגמנטרי הזה רובם ככולם ידועים מספרות המקרא . זריחת ה׳ בבואו מן הדרום מתוארת לדוגמא בברכת משה ( דברים לג ) : ה׳ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן ; מיסוס ההרים מתואר במיכה א – : כִּי הִנֵּה ה׳ יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ, וְיָרַד וְדָרַךְעַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְנָמַסּוּהֶהָרִים תַּחְתָּיו . . . ובתהלים צז : הָרִים כ...
אל הספר