יסכה זימרן 172 מדבר בחזונו על הכרה של הגויים באלוהי ישראל בעתיד, אולם מדובר בהכרה בגדולתו היחסית ולא הבלעדית . הכרה זו תביא לצירופו של אלוהי ישראל אל פנתאון האלים, 5 עמדה שלישית מסתפקת בהנחה שהנביא מתאר שבהם ימשיכו הגויים להאמין . בחזונו הכרה של הגויים בקיומו של אלוהי ישראל, אולם הכרה זו אינה כוללת קבלה 6 כלשהי של סמכותו המחייבת . נראה שהמחלוקת על שאלה מרכזית זו נובעת לא רק מפרשנות שונה של תוכני החזון או לשונו אלא בעיקר מןהפרספקטיבותהטקסטואליותהמגוונות שמהן נקראת היחידה . חוקרים מגדירים את טווח הפסוקים שעל בסיסם מתבארת היחידה בדרכים שונות, הגם שטווח זה לא תמיד מצוין במפורש . חוקרים כדוגמת קויפמן ואופנהיימר מתבססים על 7 סוויני בוחן את השאלה מכלול פרק ב ואינם מפרשים את היחידה 2 – 5 בצורה עצמאית . מתוך דיון ביחידה בתוך ההקשר הקרוב של פרקים ב – ד, וברוגמן בתוך ההקשר של פרק 9 לעומת זאת 8 ווטס מרחיב את נקודת המבט ומפרש את היחידה מתוך מכלול הספר . א . 10 כנגד אלה שוורץ מכריע במאמרו בשאלה זו על פי קריאת החזון לאור ספר דברים . 11 כפי שאדגים להלן, קייזר ופלג הם דוגמה לחוקרים הבוחנים את היחידה בב...
אל הספר