יעל שמש אישה אלמנה, ״אִשָּׁה גְדוֹלָה״ ו״אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ״ לשאלת הסוג הספרותי של מל״ב ד 1–; 8–37

אישה אלמנה, ״אִשָּׁה גְדוֹלָה״ ו״אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ״ 163 במוות הזמני של הבן משום פגיעה של הנביא בשונמית, כפי שאין בו פגיעה בכבוד 67 הנביא, אלא ההפך הוא הנכון . יתרה מזאת, בחינת הסיפור על רקע הקשרו הרחב – סיפור ״הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע״ ( מל״ב ח 1 – 6 ) – מעלה שלא רק שהשונמית לא נפגעה ממותו הזמני של הבן אלא שבדיעבד אף יצאה נשכרת, שהרי אותו נס החייאה שעליו סיפר גיחזי למלך לצד התזמון הפלאי של הופעת האישה שאלישע החיה את בנה לזעוק בפני המלך על רכושה המוחרם בדיוק באותה השעה שבה שמע על נס ההחייאה מפי גיחזי ( פסוק 5 ) – הם שכה הרשימו את המלך, עד שהורה להשיב לה לא רק את ביתה ואת שדהּשעליהם באה לזעוק, אלא אף את שלא יכלה לפלל : כל תבואת השדה משך שבע השנים שבהן נעדרה מהארץ ( פסוק 6 ) . מותו ונס החייאתו של הבן הם שהצילו את השונמית מאיבוד כל רכושה שנים רבות לאחר מכן . נראה שהצדק עם סימון, הרואה בסיפור על ״הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע״ ( ח 1 – 6 ) 68 אולם סימון רואה בסיפור קצר זה אחרית תגובה פנים-מקראית לסיפור השונמית . דבר מתקנת שנועדה לשקם את דימויו של אלישע, כפי שהיא עולה מס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן