מבוא 1 208 סימון מקשר ערבוב זה של ופרקים ס׳ – ס״ו שוב מוסבים על הגאולה העתידה . הייעודים למה שכתב ראב״ע בפירוש לפרק נ״ה, 6 ( ״דרשו ה׳ בהמצאו קראהו בהיותו 209 קרוב״ ) : ״לפי דעתי, כי זאת הפרשה תוכחה על אנשי דורו ; הטעם – אחר שתדעו * כי תגאלו מבבל, וגם מכל הגוים פעם שנית, ׳דרשו השם׳״ . מדברים אלו לומד סימון כי ראב״ע מפרש את נ״ה, 6 – נ״ט, 21 ״כחטיבה של תוכחות הפונות אל ׳אנשי דורו׳ של הנביא בתביעה לחזור בתשובה על מנת שעוונותיהם לא יעכבו את הגאולה המידית ואת הגאולה הסופית״ . כלומר, לא רק העיצוב הספרותי הסופי של הספר – שילוב הייעודים על הישועה מבבל בתוך הייעודים על הגאולה העתידה – מעיד על שעבוד הייעודים המיידיים לייעודים הרחוקים, אלא אף הנביא עצמו, בעת אמירת נבואותיו על הישועה מבבל, ראה במסר על הגאולה הרחוקה את עיקר הבשורה, והוא הדין לגבי קהל שומעיו כפי שסימון הולך ומבאר : 210 עולה בבירור שגם הנבואות על אחרית הימים [ . . . ] נאמרו מדבריו אלו ודומיהם לגולי בבל לפני שהם שוחררו על ידי כורש [ . . . ] הווה אומר, שבאומרו בביאור ל-מ׳, 1 שמכאן ואילך ״הכל על גלותנו״ כוונת ראב״ע לומר שגם בעבור גולי בב...
אל הספר