יד. [שישה אופנים של תנועה]

106 אריסטו הגדילה אינה הצטמצמות ואינה התקת מקום, וכיוצא בזה לגבי הסוגים האחרים . באשר לתמורה — יש המקשים אם לא [ יהיה זה נכון יותר יהיה לומר כי ] מה שמומר עובר תמורה על פי אחד מתוך שאר [ חמשת ] סוגי התנועה . אבל אין זה נכון . כי כמעט בכל הריגושים, או ברובם, מתחוללת בנו תמורה שאינה כרוכה באף אחד מסוגי התנועה האחרים . כי מי שמונע באמצעות ריגוש, אינו בהכרח גדל, ואינו קטן, וגם אינו עובר אף אחד מסוגי התנועה האחרים, כך שהתמורה היא סוג נבדל של תנועה . כי אילו הייתה זהה [ לסוגים האחרים ] , הדבר המומר צריך היה ממנו ובו לגדול או להצטמצם או לעבור אחד מסוגי התנועה האחרים, אבל אין זה כך בהכרח . לעומת זאת דבר שגדל או עבר סוג אחר של תנועה חייב לעבור תמורה . אבל יש דברים אחדים שגדלים מבלי לעבור תמורה, כגון ריבוע שמוסיפים לו אלכסון 27 והוא הדין אומנם גדל, אבל לא חלה בו תמורה . לגבי דברים אחרים מסוג זה . כך אפוא סוגי התנועה נבדלים אלה מאלה . היפוכה של התנועה במובנה הפשוט הוא המנוחה, אבל לסוגי התנועה הנבדלים יש הפכים נבדלים 20 25 30 b1 15  אל הספר
רסלינג