46 אבל קודם לכן, ברשותכם, אני מבקשת לגעת-נא באשתו בשר ודם של ברנר, בחיה ברוידא . ולהזכיר עוד אחדים מבני משפחת ברנר . כך שברשותכם, הערב הזה גם ארשה לעצמי את המותרות של התייחסות במילים לילדותי הרחוקה . פעם הארץ הייתה קטנה, ומאז שאני תינוקת, אני יודעת היטב שמאיר ברנר, אחיו של הסופר, ואבי, שהיו אנשי העלייה השנייה וחברים בקבוצת כנרת, שניהם כאחד ניצלו ולא ספגו את המלקות בכפות הרגליים שאנשי חיל המשמר התורכי עינו בהן את כל הגברים במשק — אך ורק מפני שהם היו חרוצים, והיו קמים השכם בבוקר לצאת לעבודה בשדה, וחוזרים הביתה בשעה מאוחרת בערב . בתיה ברנר, אחותו של הסופר חברת עין חרוד, הייתה אחת מדמויות ילדותי . וכמובן, חברתי הטובה שושנה ברנר, בתו של אותו מאיר ברנר, אשר לימים, במשך השנים שעשינו יחד בגימנסיה העברית הרצליה, ישבנו שתינו אל ספסל לימודים אחד . אף אחותה חוה, שלמדה עם אחותי, זכורה לטוב . אבל חיה ברוידא, אשתו של הסופר, הייתה הגננת שלי, ושנים לאחר ימי גן הילדים, עדיין הייתי לוקחת את אחותי הקטנה יד ביד בכל יום שבת בבוקר, והיינו הולכות אל חיה, שגרה אז בצריף קטן עם חצר גדולה ברחוב חובבי ציון, אם אינ...
אל הספר