נחל איילון ומימיו : בבואה ליחסים בין הרשויות, 1948 - 1965 125 ביקשו מזור למצוקתם וראו במי הנחל מקור לנזק, אך האם הם צדקו בטענותיהם כלפי העירייה ? מדוע הם לא הפנו את טענותיהם למדינה ? האומנם לא עשו לא העירייה ולא גורמים אחרים דבר בעניין זה ? במאמר זה אעסוק בהתמודדות של הרשויות עם מופעי הגאות של הנחל בעונת החורף מהקמת המדינה עד שנת 1965 . אמנם באמצע שנות השישים טרם נפתרה בעיית השיטפונות, אבל השינוי הגדול במרחב החל להתגבש בעת שנוסדה חברת נתיבי איילון ( המסגרת המנהלתית המשותפת לעיריית תל אביב-יפו והממשלה לפיתוח תשתית התחבורה במרחב ) , כדי להקים נתיב תחבורה מהיר בתוואי הנחל . 2 בחינת דרכי ההתמודדות עם התופעה הטבעית ( והצפויה ) של עליית מפלס המים תיעשה לפי המאפיינים הפיזיים של הנחל והתהליכים הארגוניים, התכנונים והפוליטיים שאפיינו את המדינה בראשיתה . התמודדות עם השיטפונות תשמש בבואה לבחינת מערכת היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי באותה תקופה . ההתמודדות עם השיטפונות תשמש גם לבחינת היחסים בין משרדי הממשלה ( משרד הפנים ; משרד החקלאות ומשרד התחבורה ) , אשר האתגרים שהציבו הנחל והמרחב שהוא עבר...
אל הספר