6. העמדה הציבורית המעורבת — רכיבים אישיים ולאומיים

ה מָי ֶחש ר וִיִָיר ָיר הִאש יִׁשר ְו הר ח השליחות 175 טהורים של כאב ושל בכי . יתרה מזאת, את העמדה המוחצנת המתנגדת ׁ לבכי מציג אצ"ג רק אחרי ששיריו כבר עברו תהליך של התקבלות אצל קהל נמעניו, ואולי דווקא בשל חשיפתו של הכאב וביטוייו של הבכי . ייתכן, שדווקא במעשה החשיפה הוא סלל דרך לשליחותו החתרנית וכיוון באופן בלתי מודע לאופק ציפיות סמוי מן העין, הקשור בעולמם הפסיכולוגי הפרטי של נמעניו . לבסוף, עם פרסום הספר, ביקש לטשטש את כוחו של הבכי, ובכך חשף פער בין ניסיון מודע שנעשה בשירים המאוחרים ובמבוא של הספר להשמיע תפילה ותקווה לאומית ובין הופעתם בשירים אחרים, שבהם עולים יסודות חושפניים של כאב הסותרים לכאורה עמדה זו . הפער הזה מקורו במתח שבין הכוחות החיצוניים החברתיים והתרבותיים ובין כוחות פסיכולוגיים פנימיים . הכוחות החיצוניים כיוונו את המשורר למסור דברים בשם דמות הנבנית מתוך מערכת יחסים גלויה בינו לבינם . לעומת זאת, הכוחות הפסיכולוגיים הפנימיים ביקשו לפרוץ את גבולותיו של עולם הציפיות התרבותיות והפוליטיות המוצהר של קהל הנמענים או של עולם זה כפי שנתפס על ידי המשורר, ניסו לעצבו ברובד אחר ובאופן שו...  אל הספר