הברת התפילה ובחירתה

194 תחת כיפת הלאום ומרכזה . 82 בספר צרור החיים מאת רבי אברהם מעמדן ( 1820 ) אפשר למצוא את המשפט 'להרגיל את עצמו להתפלל במבטא הספרדי, זה ודאי אינו נכון ואיסור גמור הוא, כי אז משנים אנחנו את המבטא האשכנזי, ומבטא הספרדי אין אנו מדברים' . 83 אלא שלמרות התנגדותם הנחרצת של החוגים השמרניים יותר, ואולי דווקא בזכותה, גדלה בעשורים הראשונים של המאה ה- 19 התמיכה בהברה הספרדית בדיבור ובתפילה . מקצת מן הקהילות הגרמניות וההולנדיות אימצו אותה בתפילה ובדרשה בעברית, וכך גם חלק ניכר מן המוסדות היהודיים שפעלו בפריז בראשית המאה ה- 19 . 84 עם זאת, רוב הציבור היהודי האירופי, בעיקר במזרח אירופה, דבק בהברה האשכנזית . במפגשים עם יהודים יוצאי ספרד או קהילות המזרח אמנם לעתים נעשה שימוש בהברה ספרדית, אך בבתי הכנסת התפלל הציבור במרבית הקהילות בהברה אשכנזית . אלא שכמו הבחירה בשפת דיבור לאומית, גם הבחירה בהברת דיבור משמשת לעתים מרכיב משמעותי בניסיונן של אומות להגדיר את עצמן, את אופיין ואת מטענן הלאומי והתרבותי . ואכן, המתפללים בכמה קהילות אשכנזיות באירופה עברו להברה הספרדית לא כבחירה דתית או תרבותית, כי אם כחלק מהזדה...  אל הספר